ציוד רפואי בטחון המולדת רכיבים אלקטרוניים
חברות הזנק תקשורת קבלני משנה
מערכות צבאיות ציוד תעשייתי תוכנה וטכנולוגיות מידע
מוליכים למחצה תעופה וחלל ניו מדיה
"סטארט-אפ הוא לא חזות הכול; עלינו להיות אומת ההיי-טק"

"סטארט-אפ הוא לא חזות הכול; עלינו להיות אומת ...

שלמה וקס, החותם כהונה ארוכה בתפקיד מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה, מודאג מ"תרבות האקזיטים" שפוגעת ...

קרא עוד
מהנדסי עירך קודמים

מהנדסי עירך קודמים

אלישע ינאי על הממשלה לגבש תוכנית לאומית, שתיתן בראש ובראשונה מענה לכל אותם אלפי ישראלים שנפלטו מתעשיית ההיי־טק מפאת ...

קרא עוד
פיקוח על הסייבר? "מתנהגים כמתאבדים שיעים ומשמידים ערך"

פיקוח על הסייבר? "מתנהגים כמתאבדים שיעים ...

מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שלמה וקס מזהיר כי פיקוח ביטחוני על יצוא של מערכות סייבר לחו"ל יגרום ...

קרא עוד
קשיים בענף ההיי-טק

קשיים בענף ההיי-טק

חדשות 2 : תוכנית חיסכון עם קרן מרציאנו בזמן שהצמרת הכלכלית עסוקה במריבות על תכניות הנדל"ן - בקרוב היא תיאלץ ...

קרא עוד
ראשי איגוד ההיי-טק: "לבנט חשוב יותר לבקר בעולם מאשר לפתור בעיות"

ראשי איגוד ההיי-טק: "לבנט חשוב יותר לבקר ...

בכירים בענף: "בנימין נתניהו לא נפגש איתנו פעם אחת, נפתלי בנט מלא בהצהרות, יאיר לפיד נפגש איתנו לפני שלושה חודשים ...

קרא עוד
"נתניהו ממשיך למכור את הסיפור של סטארט-אפ ניישן - בעוד שתעשיית ההיי-טק קמלה"

"נתניהו ממשיך למכור את הסיפור של סטארט-אפ ...

איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות התעשיינים הגיב לנתוני בנק ישראל, לפיהם יצוא המו''פ (מחקר ופיתוח) בתחום היי-טק ...

קרא עוד
מט"ח // הדולר בשפל של 3 שנים: ירד ב-0.26% ל-3.44 שקלים

מט"ח // הדולר בשפל של 3 שנים: ירד ב-0.26% ...

מאת: שלי אפלברג הדולר מאבד 0.25% ל-3.44 שקלים; היורו מוסיף 0.11% ל-4.8 שקלים

קרא עוד
"זו עת חירום, גל של מפוטרי היי-טק ישטוף את הארץ"

"זו עת חירום, גל של מפוטרי היי-טק ישטוף את ...

אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה: "ישראל הפכה יעד לספקולנטים שמזהים את החולשה במשק. הרווח של ...

קרא עוד
סכנה למשק - גלובס

סכנה למשק - גלובס

התחזקות השקל הפכה למטרה של ספקולנטים שכל האמצעים כשרים להשגתה.

קרא עוד
תעשייני האלקטרוניקה: "מדינת ישראל - יעד לספקולנטים"

תעשייני האלקטרוניקה: "מדינת ישראל - יעד ...

יו"ר האיגוד, אלישע ינאי, בפנייה דחופה לרה"מ ולשרי האוצר והכלכלה בעקבות הייסוף בשקל: "הרווח של תעשיית ...

קרא עוד
שלמה וקס: "על הנגיד החדש להעלות דרמטית שער הדולר כדי שהענף יוכל להתחרות בעולם"

שלמה וקס: "על הנגיד החדש להעלות דרמטית שער ...

"שער הדולר צריך לעמוד לכל הפחות על ארבעה שקלים, אם לא יותר מזה. אם הדבר לא יקרה – לא נוכל להתחרות ביחס לשאר מדינות ...

קרא עוד
קטר הצמיחה של המשק

קטר הצמיחה של המשק

מירון ארונוביץ אומת סטארט אפ: "אנחנו כולה חצי אחוז מהשוק העולמי, חייבים לצעוד לאחוז"; האם אנחנו באמת מרוויחים ...

קרא עוד
חוגגים אקזיט מזיק

חוגגים אקזיט מזיק

דבריו של אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה "סוגדים כאן לאקזיטים"

קרא עוד
שלמה וקס, איגוד האלקטרוניקה והתוכנה: "אם הממשלה לא תפעל - ההיי-טק ידעך ב-2014"

שלמה וקס, איגוד האלקטרוניקה והתוכנה: "אם ...

08-01-2014 "ענף התעשיות עתירות הידע הוא לב לבה של הכלכלה הישראלית, והמדיניות וההתנהלות ביחס לענף הן ...

קרא עוד
בכירי התעשייה נגד הממשלה: "בסוף לא יישאר כאן היי-טק"

בכירי התעשייה נגד הממשלה: "בסוף לא יישאר כאן ...

גלובס און ליין אדריאן פילוט, יובל אזולאי ראשי איגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה תקפו היום את הממשלה ודרשו להעלות את שער ...

קרא עוד
אינדקס חברי איגוד
ארועים
הצטרפו לאיגוד!
כתבות לכל הכתבות

סכנה למשק - גלובס

התחזקות השקל הפכה למטרה של ספקולנטים שכל האמצעים כשרים להשגתה.

התחזקות השקל הפכה למטרה של ספקולנטים שכל האמצעים כשרים להשגתה. לפיכך, בנק ישראל שינה החודש את כללי המשחק, התערב באגרסיביות בשוק והכריז מלחמה נגד גופים זרים ומקומיים שמשחקים עם השקל והוריד את הריבית. החלטת הממשלה לצמצום יצוא הגז, משמעותה פחות דולרים לישראל. גם יו"ר הפד בן ברננקי הפתיע את השווקים, כשהכריז שרכישת האג"ח תצטמצם ולא מתוכננת העלאת ריבית בקרוב, וגרם להתחזקות הדולר לעומת רוב מטבעות העולם, שנחלשו ב-4%-5%. אבל השקל החזק נחלש ב1%.

 

 

 

 

התחזקות השקל מסוכנת למשק הישראלי. הזרים בקושי משקיעים פה. כשמדברים על כלכלה חזקה ויציבה, כהסבר להתחזקותו, מצפים להשקעות בכלכלה. לעיתים נרכשת חברה ישראלית, אך בפועל, ההשקעות הריאליות במשק הן אפסיות לעומת ה"השקעות" הפיננסיות בשקלים, שבאות לביטוי ברכישת אג"ח שחר, פיקדונות, סוואפים ואופציות שקל/דולר בבנקים ובבורסה. בהערכה זהירה, יש כאן הון של 40 מיליארד דולר המושקע בשקל, וגורם להתחזקותו ולנזק ענק לכלכלת ישראל.

 

כאן עולה השאלה, אם ישראל מעדיפה יצוא גז או היי-טק? ומה השלכות שקל חזק מבחינת צמיחה, תעסוקה והכנסות ממסים?

תגליות הגז הן ברכה למשק. אולם הן עלולות להשפיע לרעה על תעשיית ההיי-טק - המונעת בריחת מוחות ומייצרת תשתית כלכלית-חברתית יציבה. לתעשיית הגז והנפט אין ערך רב בשמירה על תשתית כלכלית-חברתית בריאה. התרומה למשק מכניסת 2-3 מיליארד דולר בשנה מיצוא גז, לעומת 25 מיליארד דולר מיצוא היי-טק, ברורה כשמש.

השקל החזק פוגע קשות בתעשייה המקומית וביצוא. הוא מביא להעדפת מוצרים מיובאים וזולים על ייצור מקומי. כוח-האדם הופך ליקר לעומת חו"ל, והפער בין ההכנסות במט"ח לבין ההוצאות בשקלים, הולך וגדל.

מחלקת המחקר של בנק ישראל קבעה כי התחזקות השקל ב-10% גוררת פגיעה של 1% בצמיחת המשק. כך שהצמיחה תהיה נמוכה מהתחזיות, ותגרום לצניחה בהכנסות המדינה ממסים, להקפאת פרויקטים והשקעות של התעשייה המקומית, לפגיעה ביצוא, להגדלת האבטלה, שיפגעו שוב בצמיחה ובמסים.

אם הממשלה תדאג למנוע את ההשלכות השליליות של תגליות הגז, נוכל ליהנות משני העולמות. בנק ישראל מבין זאת. אך האוצר עומד מהצד ומתנגד לבנק מתוך ראייה צרה הבוחנת רק את החוב הדולרי של ישראל. אם האוצר ישתף-פעולה עם בנק ישראל להחלשת השקל, יהיה לכך אפקט פסיכולוגי שישפיע על השחקנים הנהנים מחילוקי-הדעות בין השניים. צעדים נכונים יביאו לנטישת הכסף הספקולטיבי והיחלשות השקל.

האנליסטים משרתים את האג'נדה של הבנקים הזרים

מוצע לנקוט את הצעדים הבאים:

ביטול הפטור ממס על השקעות זרים במכשירים שקליים ארוכי-טווח בדומה לפטור שניתן (ובוטל אחר-כך) ב-2003 בתקופת הפיגועים; הפטור על מכשירים קצרים בוטל ב-2009, ולאחרונה המליץ בנק ישראל לבטל את הפטור גם על הארוכים.

על האוצר להכריז כי הוא שוקל הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות בדומה למס שהוטל בברזיל, והניב לה הכנסות רבות, תרם לפיחות של 30% בריאל-הברזילאי, ועזר ליצוא. עצם ההכרזה אמור להשפיע, ואם לא, יש להטיל מס נמוך ומבוקר עד להשגת ההשפעה.

הפגנת חזית אחידה של בנק ישראל והאוצר במלחמה נגד הספקולנטים והתערבויות בשוק המט"ח במטרה להחליש את השקל, בדומה לנהוג במדינות כמו שווייץ, יפן, מקסיקו, צ'ילה. שווייץ למשל, הכריזה כי תפעל "בכל דרך שתראה לנכון", הכרזה שגרמה להיחלשות ניכרת של המטבע המקומי. ביפן הכריז ראש הממשלה מלחמה על הין החזק, התערב בשוק בהיקפי עתק, למרות הביקורת ב-G8, והביא להיחלשות היין ב-35%. המרת חלק מהחוב הדולרי של ישראל בחוב שקלי, באמצעות ביצוע עסקאות SWAP, שמשמעותן יצירת ביקוש למט"ח והחלשת השקל.

תיקון החוק לגביית מס מגופים שנמכרו לזרים בדולרים כגון ישקר, ווייז ואחרים. המס שמשולם בשקלים יוצר מצב אבסורדי, כי החברות ממירות דולרים לשקלים ויוצרות היצע מיותר. האוצר צריך להשתמש בדולרים לצורכי משרדי הממשלה השונים בחו"ל. בעידן של צדק חברתי, שבו מחפשים מקורות מס, חיוב במס על תנועות הון פיננסיות שמאיימות על כלכלת ישראל, יהיה המס הכי מוצדק שהוטל כאן.

אין לי ביקורת על השקעות ריאליות בישראל, כן ירבו. אולם אם חוסן המדינה, כפי שנוהגים להתבטא האנליסטים המשרתים את האג'נדה של הבנקים הזרים, מסתכם בהשקעה בשקלים ובאיגרות-חוב שקליות, אפשר לוותר על הכבוד הזה, שכן הנזק הנגרם למשק מספקולנטים גבוה בהרבה מהתועלת. להיחלשות השקל תהיה השלכה חיובית על הצמיחה, התעסוקה, רווחיות היצוא והכנסות המדינה ממסים. נקווה כי נגיד בנק ישראל הבא יסייע במהלכים שיובילו לצמיחה שהיא כה חשובה לנו.

הכותב, לשעבר סגן-נשיא בכיר במוטורולה העולמית, הוא יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל - IAESI

תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה הישראלית, מהווה את הקטר המוביל את כלכלת ישראל. מתקיים מתאם מלא בין הישגי תעשייה זו והתפתחות המשק בישראל. 
 

עבור לתוכן העמוד